חרא אבא

IMAG4143

 

אתמול הייתי חרא אבא

האבא הלוחץ, המלחיץ, המזרז, המתעצבן והצועק,

שום עולם הדמיון ושום משחקים בבצק,

במקום לתת לכולם להנות הייתי חייב להרוס את הבוקר, להרוס את היום.

חרא אבא

 

בסך הכל עוד בוקר רגיל,

קמים, רצים לסלון, אוכלים, קצת טלוויזיה, חיתולים, מתלבשים ויוצאים לדרך.

רק שהפעם זה לא היה ככה,

ים של תירוצים,

ים של סיבות,

אפס הצדקות,

פשוט חרא.

 

לא מגיע להם שאבא ככה מאבד את הסבלנות,

לא מגיע להם שאבא ככה מתעצבן,

לא מגיע להם חרא אבא.

 

מהרגעים האלה שאני מקלל את הזיכרון שלי,

כי זוהי צלקת, זה לא יעזוב,

לנצח אני אזכור שהייתי באותו הבוקר חרא אבא.

 

הלכתי אליהם אחר כך,

חיבקתי אותם חזק וביקשתי סליחה,

סליחה שהייתי חרא

אני רק יכול לקוות שהם ישכחו,

יעלימו מהזיכרון ולא ידחיקו,

כי אני לא אצליח.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.