שפעת וצרות אחרות

maxresdefault

ינואר, שנה חדשה, לא ככה רציתי להתחיל אותה.
הכל התחיל לפני 3 שבועות, בשבוע הסתגלות של התינוק לגן החדש,
אותו רגע בלילה שקפאתי מקור בזמן שהמזגן על 28 מעלות ואז היא היכתה בי: שפעת!

נפלתי חזק החורף הזה, שפעת של שבוע,
חום ברמת הטוסט, חוסר תיאבון כמו טבעוני בסטקייה ועייפות כמו מילואימניק אחרי אל"ל.
עכשיו כשהכל עבר וגם דלקת הריאות שהגיעה אחר כך אפשר להגיד שנמאס לי.
לא בכללי אבל יש כמה דברים שכחולה ממש נמאסו עלי.

  1. התור בסופר פארם. כן התור בסופר פארם.
    זה נראה שולי אבל כל חולה אמור לעבור שם במוקדם או במאוחר.
    הסיטואציה היא שהרגע יצאתי מהרופא, אני שפוך, אני שבור עם 40 חום, סורקים לי את המסמכים ואז אני מקבל מספר 405 בתור.
    לפניי 10 אנשים ואז הרוקח אומר שהתקלקל המונה ושכל אחד יגיע בתורו.
    מאד ארוך ומאד מתיש.
    המסקנה מכאן, אל תהיו חולים.
  2. היחס לילה/יום של הדקסמול באריזה הגדולה.
    מעניין למה היחס הוא ככה, לא הלכתי לשאול, תכלס זה גם לא כזה מעניין עד שנגמרים הכדורים ללילה וצריך ללכת לסופר פארם לקנות (ראה סעיף 1).
    אני חולה, אני רוצה לישון, אני לא רוצה להיות מצונן כשאני ישן, תנו לי דקסמול לילה והרבה.
    למה לשים קופסת לילה אחת ו-3 יום, הרי ברור לכולם שהלילה הוא החשוב יותר, בלילה צריך לישון ובשביל זה צריך דקסמול לילה!
    אין מסקנות פשוט להכיר בעובדה.
  3. לחכות לשיננית.
    הייתי חולה, הייתי מגעיל, אחרי שחזרתי לאכול, אכלתי סתם דברים כי צריך והגיע הזמן להתנקות.
    מתקשר לקבוע תור, אי אפשר לקבוע תור קרוב, "תבוא בעוד חודש" הם אומרים, "אנחנו עמוסים בתקופה הזו" הם אומרים.
    אני אוהב ללכת לשיננית, לא בקטע של מזוכיזם אבל מרגיש מעולה אחר כך.
    אין לי מה לעשות עם זה פשוט לא הולך לשיננית, משתמש בערכה שיניים של BioRepair,
    האפקט אותו אפקט, העלות נמוכה מהשיננית, אני מרגיש מעולה וגם הוספתי שכבת מגן לשיניים.
    מסקנה: שיננית זה טוב, לחכות זה לא, טוב שהיה לי את הערכה של ביוריפייר.
    sensitive
  4. תרופות שצריך לקחת רק אחרי ארוחה,
    ברצינות…
    אני חולה, אין לי תיאבון ואפילו אם היה לי תיאבון אז אין בי כוח להכין אוכל.
    מה כבר יכול לקרות?
    מסוג הדברים שלא מנסים בבית אז ברור שלא ניסיתי,
    גם ככה אני חולה מה אני צריך עוד כאוס אנטומי.
  5. הרגע הזה שהתינוק מתעורר כשאני מתיישב לאכול/מסיים להכין קפה/יושב בשירותים/נרדם.
    מזכיר לכם שבוע הסתגלות, שעתיים פה, 3 שעות שם ובינתיים חולה.
    מסתבר שיש הבדל גדול בין להיות חולה בלי ילדים לחולה עם ילדים.
    התינוק יקום יחייך, יצחק, יתגלגל, חיתול, הרדמה ו"הוט ווטר סמול גלאס".

ועכשיו הסערה עברה,
אפשר לנוח, לאכול נורמלי ולשתות קפה שחור מעולה,
לשחק עם האישה והילדים, לקרוא להם ספרים עד שהם נרדמים (הילדים),
והעיקר להנות מהבריאות.
עם הקיטורים סיימתי עד החורף הבא ועכשיו מחכים לקיץ,
בריאות לכולם 🙂