אמונה

Praying man silhoutte

כשהייתי ילד סבתא הייתה אומרת :"כשתגדל כבר לא יהיה צבא".

עם השנים המשפט הזה חזר על עצמו בעיקר בימי הולדת ומסיבות גיוס כמובן.

בתור ילד זה ממש לא היה אכפת.

בתור ילד, לראות את החיילים עם המדים הייתה תשובה לשאלה "מה תרצה להיות כשתהיה גדול".

בתור ילד, לקבל שיחת טלפון מהחייל ששלחת אליו משלוח מנות מבית ספר היה רגע בלתי נשכח.

כשהתגייסתי זה היה כבר מאוחר מדי,

אמרתי לסבתא, "תראי עדיין יש צבא" והמשפט עבר ממני לבאים בתור.

אני תוהה כמה שנים המשפט הזה כבר נאמר,

סוג של "והגדת לבנך/הגדת לבתך" מודרני,

משפט מאד אופטימי, משפט עם אמונה.

אחרי כל הדברים שהיא ראתה היא עדיין מאמינה שאולי לא יהיה צבא.

מאז הגיוס עברו 13 שנים ועכשיו אני אבא.

בתור אבא, הימים האלה יותר קשים.

בתור אבא, הרבה יותר אכפת.

בתור אבא, אני יודע שאשמע את המשפט הזה עוד הרבה פעמים.

בתור אבא, גם אני משתדל להיות אופטימי, גם בי יש את האמונה,

שאולי בעתיד לא יהיה צבא.