סדר בבלאגן

סדר

כשאדם נולד אמרו לי שהרבה דברים הולכים להשתנות, דיברו איתי על לילות שלא יקבלו יותר שינה, דיברו איתי על מכונת כביסה ומייבש שלא יידעו שובע וכמובן על הרתחה של כל דבר שנוגע ברצפה (לא כולל התינוק).


מה שלא דיברו איתי הוא סדר, נראה שהסדר השתנה.
מאז שהילד נולד הסדר נעלם והרי הדוגמאות:
מכירים את זה שאתם משחקים עם הילדים ומוציאים צעצועים מארגז המשחקים?
ומכירים את זה שיש מלא צעצועים והילד מאבד ריכוז אחרי כמה דקות ושולפים צעצוע חדש?
אז אני לא מבין איך אחרי שאני משחק עם הילד החדר נראה כאילו נכנסה בחדר משאית
ואילו אצל אשתי זה נראה כאילו היא והילד שיחקו בביאור חמץ כשלא הייתי בסביבה?
לא מקטר, רק אומר.

wpid-wp-1420364385965.jpeg

פתרון:
אין פתרון. להשלים עם העובדה שצריך לסדר את החדר, אין מנוס.
נקסט,
החתלה. יעלה ויבוא החיתול המלוכלך ויתחלף בחיתול נקי חדש מהמגירה. שוב אותו הסיפור, אני מחליף לילד חיתול, אשתי מחליפה לילד חיתול. אותו תהליך רק עם אסתטיקה מפה ועד הודעה חדשה.
כשאני מחליף, מנקים, מורחים, מלבישים והנה אתה נקי ומוכן,
אבל כנראה שרק ככה אני רואה את זה כי מהצד זה נראה כמו Number 8 של ג'קסון פולוק.
לעומת זאת, אשתי, כמה שאני אוהב אותה, עושה את אותו הדבר אבל אצלה זה נראה כמו קלוד מונה.
לא מבין, לא מקטר רק אומר את האמת.

הפתרון:
אין פתרון. אף פעם לא הייתי טוב בציור, מקסימום אמציא זרם חדש באומנות.

ג'קסון פולוק
ג'קסון פולוק
קלוד מונה
קלוד מונה

דוגמא שלישית ואחרונה, מבטיח.
משימה פשוטה לפנינו, הכנת בקבוק לתינוק. 180ML , מים חמים בטמפרטורה מתאימה ותיק תק, בקבוק מוכן.
שוב, אשתי מכינה בקבוק לתפארת ואני מכין בקבוק ונראה שקימחתי את כל השיש לפיתה עיראקית?
לפני שתגידו שאני עקום אז לא.
הפעם זוהי אשמה חלקית.
להבדיל מאשתי, אני לא מגיע לחצי התחתון של האריזה!!
לא לעניין.
פתרון:
בואו נאריך את הכפית (תודה רבה למטרנה שחשבה על האבות, הגיעה זמן שמישהו יעשה את זה כבר), נקמח פחות את השיש וכולנו נהיה מרוצים, או לפחות הגברים.